ההשקעה האוטומטית – הטריק הפשוט שמשנה חיים

כמה פעמים קיבלתם משכורת, חשבתם "החודש אני באמת חוסך" ובסוף החודש, הכסף פשוט... נעלם?

לא באמת נעלם. הלך לאנשהו. קפה פה, משלוח שם, קצת קניות, וכבר אין מה לחסוך.

וזה לא כי אתם חסרי אחריות. יש פשוט המון הוצאות. החיים יקרים. באמת קשה לחסוך, ובמצב כזה אי אפשר לבוא בטענות לעצמנו.

אז מה כן עובד?

חיסכון אוטומטי.

חיסכון שקורה בלי לקבל החלטה כל חודש מחדש. הוראת קבע שיוצאת יום-יומיים אחרי המשכורת – והכסף עובר לחשבון חיסכון לפני שהספקנו להרגיש שהוא שם. אנחנו מסתגלים לחיות עם מה שנשאר. וזה עובד.

מוטי ועינת התחילו עם זה לפני חמש שנים: 10% מהמשכורות, אוטומטית, לקופת גמל להשקעה.

בהתחלה היה קצת צפוף, אבל אחרי חודש-חודשיים הם פשוט התרגלו.

והיום יש להם סכום נאה בצד. להרחבה של הדירה, לשמחה המשפחתית הקרובה, לשקט נפשי.

וזה הסוד: לא החלטה גדולה. שגרה קטנה.

כמו לא להחזיק עוגיות בבית כשמנסים לאכול בריא. כך גם לא משאירים יותר מדי כסף נזיל בחשבון.

וזה עובד בכל סכום. גם 300 ש"ח בחודש.

הסכום פחות חשוב מהעקביות. מההרגל. מהאמירה: אני קודם כל חוסך, ואחר כך מוציא.

אם זה מסקרן אתכם, בישראל אפשר לעשות את זה בכמה דרכים.

האפשרות הפופולרית היא קופת גמל להשקעה – כלי היברידי שדרכו אפשר להשקיע ולמשוך את הכסף מתי שרוצים (כמו תיק השקעות רגיל), או להמתין לגיל הפרישה ולהפוך אותו לקצבה חודשית פטורה ממס.

אפשרות נוספת היא קרן נאמנות – חבילה של ניירות ערך שאפשר לקנות גם בהוראת קבע, דרך הבנק או בית השקעות.

ואם אתם מעדיפים לחסוך בלי סיכון, גם פיקדון בנקאי בהוראת קבע הוא פתרון מצוין.

ובמובן מסוים, זה בדיוק הסיפור של פסח.

יש את ליל הסדר: רגע השיא שבו אנחנו מספרים את יציאת מצרים.

אבל אנחנו לא שומרים את סיפור יציאת מצרים רק לפעם בשנה. אנחנו מזכירים אותו פעמיים ביום, בכל יום, בקריאת שמע.

כי חירות היא לא רגע, היא תודעה. והיא נוצרת מהרגלים קטנים, חוזרים.

חג חירות שמח!